בעקבות תקנות איכות הסביבה בנושא פינוי תמלחות, נקלעו מפעלים תעשייתיים בארץ למצוקה אמיתית. מצד אחד אין באפשרותם לתפקד ללא מים רכים מצד שני עלות הפינוי הופכת את המים הרכים לאחת מתשומות הייצור היקרות ביותר. המשרד לאיכות הסביבה משתדל לא לכפות על התעשייה תקנות ודרישות שלא ניתנות לביצוע כך היה גם בנושא התמלחות.

כתוצאה מהתקנות החדשות עמדו עד כה לרשות התעשייה האלטרנטיבות הבאות:
1.המשך שימוש במרכך ופינוי תמלחות לים.
2.אוסמוזה הפוכה.
3.מים מטופלים בעזרת כימיקלים.
4.טכנולוגיות חשמל ומגנטים.

לחברת מרקיט טכנולוגיה חמישית שפותחה במיוחד לאור המגבלות המתלוות לכל אחת מהטכנולוגיות הנ"ל.

לצורכי השוואה אנו מצרפים סקירה קצרה של הטכנולוגיות לריכוך העומדות לשרות הצרכן.

א.   ריכוך ופינוי תמלחות לים

1.      המים המרוככים בתהליך זה מכילים ריכוז קשיות נמוך במיוחד עד 5ppm.

2.      כמות המלח הנדרשת היא כ-0.5-1 ק"ג לכל מ"ק מים רכים שמשמעותו שינוע ואחסנת כמויות לא מבוטלות של

         מלח.

3.      תמלחות מהוות מ 5%-10% מהמים הרכים מאחר וכך עלות הפינוי היא בין 0.5-5 ₪ לכל מ"ק מים רכים.

ב.   אוסמוזה הפוכה

הטכנולוגיה של אוסמוזה הפוכה גוררת בעקבותיה 3 מגבלות עקרוניות:

1. עלות השקעה גבוהה (לפחות 6000$ לכול מ"ק שעה תפוקה)
2. בזבוז מים גבוה של לפחות 20% במערכות גדולות ועד 50% במערכות קטנות.
3. עלויות שוטפות יקרות (חשמל, כימיקלים, בלאי ממברנות גדול ותחזוקה)
4. הדימוי שמערכות האוסמוזה ידידותיות לסביבה מאחר ואינן צורכות כימיקלים היא אשליה בלבד. מערכות אוסמוזה  
    מצריכות תיקון PH + תוספת אנטי סקלנט במי ההזנה כמו כן יש צורך מידי פעם לבצע שטיפה חוזרת של הממברנות                 בעזרת חומצה ובסיס.

הסעיפים הנ"ל מהווים עבור המשק משא כלכלי כבד שכן בתנאי הארץ, בזבוז מים וחשמל חמור לא פחות משמירה על איכות הסביבה.

ג.   מים מטופלים

בלית ברירה עוברת חלק מהתעשייה לשימוש במי רשת מטופלים במערכות השונות.

מי רשת מטופלים הם מים שטופלו בעזרת חומצה וכימיקלים למניעת שקיעה של אבנית בתהליך השימוש בהם. מדובר בעיקר במגדלי קירור .

שיטה זו אינה כרוכה בהשקעה ועלויות שוטפות רבות כמו אוסמוזה הפוכה אך אינה חסכונית במים לדוגמא: מים מטופלים
ניתנים לסחרור במגדל קירור 2.5-3 פעמים בלבד בעוד שבמי מרכך או אוסמוזה ניתן לסחררם במגדל 6-8 פעמים.

מים מטופלים עומדים בד"כ בתקני איכות הסביבה אך גם בהם יש שימוש מסיבי בחומצות שכן תיקון PH מתבצע בעזרת חומצות מרוכזות (גופרתית או זרחתית).

 

ד.   מים בלתי מטופלים + מטופלים ע"י ציוד חשמלי (מגנטים וכו')

לצרכן הישראלי מוצעות טכנולוגיות רבות ושונות לטיפול במים ע"י חשמל או קוטביות. טכנולוגיות אלא זוכות לעדנה מאחר והן מבטיחות תוצאה ללא שימוש בכימיקלים כלשהם.

מתברר כי המציאות היא ורודה הרבה פחות, גם המערכות היעילות ביותר המאפשרות ללקוח לפעול חודשים רבים בשנה ללא טיפול מחייבות, מידי כמה חודשים (לפעמים אפילו כל 3 חודשים) לסחרר במערכת חומצה מרוכזת כדי לנקותה ממשקעי אבנית שנוצרו.

כמות החומצה הנדרשת בזמן הסחרור היא רבה באופן יחסי ולמעשה מהווה מפגע סביבתי חמור בלתי ניתן לפיקוח בגלל אקראיותו.

 

חברת מרקיט מצאה פתרון טכנולוגי לאילוצים הללו הנקרא: המרכך הירוק